"שיטת שלוש הקבוצות: המפתח להצלחה שכל מלמד בתלמוד תורה חייב להכיר"
ר' מנחם, מחנך מוערך בכיתה ג', מייצג את אותם מלמדים מסורים המשקיעים את כל כולם בתלמידיהם. במהלך הנחיה שקיימתי בתלמוד תורה בו הוא מחנך, שיתף אותי באתגר משמעותי שעימו הוא מתמודד.
"אני נקרע בין שלוש רמות שונות בכיתה," שיתף ר' מנחם. "יש לי תלמידים שעדיין מתקשים בתרגילי חיבור בסיסיים, לעומתם יש כאלה ששולטים כבר בלוח הכפל, ובאמצע – הקבוצה העיקרית שזקוקה להוראה השוטפת. כשכולם מתגודדים סביב שולחני בבקשת עזרה, נוצר בלגן שפוגע ביכולת שלי ללמד ביעילות –אני מרגיש גמור פיזית ונפשית בגמר השיעור– מה אני עושה….."
הפתרון למצב זה מתבסס על חלוקה מושכלת של הכיתה לשלוש קבוצות:
1.קבוצת המוכשרים: תלמידים עצמאיים שבדרך כלל אינם זקוקים לתיווך רב.
2.הקבוצה המרכזית: מהווה את רוב הכיתה, מסתפקת בהסבר אחד או שניים על הלוח.
3.קבוצת המתקשים: מספר מצומצם של תלמידים הזקוקים לתשומת לב מיוחדת.
כללי יסוד להצלחת השיטה:
איסור מוחלט על התקהלות ליד שולחן המורה – התלמידים פונים למורה רק כשהם במקומם.
הגשת עזרה פרטנית בשולחן המלמד רק במקרים הכרחיים ובאופן מסודר.
תכנון השיעור:הסבר ראשוני כללי על הלוח, המאפשר לקבוצות א' ו-ב' להתחיל בעבודה עצמאית, ופינוי זמן להוראה פרטנית לקבוצה ג'.
כעבור יומיים, ר' מנחם חזר עם בשורות מעודדות. הוא דיווח על שיפור משמעותי בניהול השיעור,חיסכון באנרגיה, ובעיקר –התקדמות ניכרת של התלמידים.
מלמדים מסורים כמו ר' מנחם הם נכס יקר למערכת החינוך שלנו. חובתנו לספק להם כלים יעילים שישמרו על כוחותיהם ויאפשרו להם להמשיך בעבודת הקודש שלהם לאורך זמן.